חיפוש
  • שרון בר זיו

3 תובנות זן לתקופת חוסר ודאות

מדיטציית הזן מתרחשת בעולם התודעה הפרטי של כל אחד ואחת מהמתרגלים אותה. עבור הזן, מצב חוסר הוודאות הוא נכס טבעי המאפשר פריצה של תובנות חדשות. בימים של משבר מנערת התודעה שלנו באופן נורמלי אשליות רבות שהיו מנת חלקה ונצמדת אל ההווה היומיומי. נבחן יחד 3 אמיתות זן המתממשות כעת. תשומת לב מיוחד אליהן, דווקא בתקופה כזו, עשויה לשפר את חיי היום יום שלנו.


הכל נמצא בשינוי מתמיד

העובדה שהכל נמצא בשינוי מתמיד, ידועה ומוכרת לנו אבל בעיקר כתפיסה. כקונספט. פחות כחוויה אישית. כשאנחנו נזכרים באירוע מסוים מעברנו, אנחנו מבחינים במרחק הזמן ובשינוי שהתרחש מאז ומוכנים מיד להודות בקיומו של השינוי המתמיד. הזן טוען שלא רק שהדברים נמצאים בשינוי מתמיד אלא שהם גם תלויים זה בזה: אדם אכל עטלף בסין והנה כעבור מספר שבועות, קוראת ניידת משטרה בתל אביב לאזרחים להישאר בבית. יש קשר. יש תלות הדדית, תמידית. בזמני משבר התופעה הופכת עבור כולנו לבהירה ונוכחת: אנשים מתים, אנחנו בחיים. קודם החיים היו כאלה, כעת המצב הוא אחר. מכאן, מציע אימון הזן לתודעה שלנו שעדיף לה שלא להיאחז בדבר משום שגם הדבר שהיא אוחזת בו כעת, נתון בדיוק לאותו חוק ומשתנה ברגע זה ממש. שום דבר אינו נותר ללא שינוי. הרוח, השמש והגשם, יעלימו גם את הפירמידות במצרים. הכל חולף.


חזרה אל הכאן והעכשיו

משבר גדול מביא את התודעה שלנו אל ה'כאן והעכשיו'. בשעת משבר התודעה שלנו פחות נודדת אלא עסוקה יותר ביום יום, לעתים רק בכמה שעות קדימה בלבד. גם מדיטציית הזן מבקשת, לפחות בשלבים הראשונים, להביא את התודעה אל ה'כאן והעכשיו' באמצעות התמקדות בנשימה ובשאיפה. אם יש דבר שאפשר לקחת איתנו ממשבר גדול היא את יכולת להתמקד במציאות שלנו ברגע זה. משבר לא מסב אושר לאף אחד. אבל הוא מביא איתו מתנות שאפשר לקחת להמשך הדרך. היכולת להיות נוכח בהווה, כאן ועכשיו, היא אחת מהן.


הקשבה לגוף, לנשימה ולתודעה.

משבר גדול מכריח אותנו לבצע שינוי: שינוי באורח החיים, בתנועה שלנו במרחב ובתודעה הפרטית שלנו. כל השינויים האלה עוברים דרך הגוף. מדיטציית זן יומית מציעה דרך עדינה להבחין בשינוי ולהיות חלק ממנו (ואף להיות השינוי עצמו). לעתים, מגיע משבר גדול ומנכיח באחת את השינוי. כל מה שנותר לנו הוא לחזור ולתרגל את החזרה הפשוטה אל הגוף, הנשימה והמחשבה.


זן ואמנות הקולנוע - שינוי במהירות האור

אין חובב קולנוע שלא מכיר את השוט הקצר הזה מתוך הסרט אודיסאה בחלל של במאי הקולנוע הבריטי הנפלא סטנלי קובריק. אלפית שנייה, מצמוץ העין הטומן בחובן שינוי של עשרות ומאות אלפי שנים וכל זאת ב'קאט' קולנועי אחד שנכנס לקאנון התרבות. במאי קולנוע גדולים תמיד התמודדו עם מימד הזמן בסרטים שלהם . יכולת המבע הקולנועי ובעיקר צילום ועריכה מאפשרות "להקפיץ" את התודעה של הצופה בסרט אל המקום שבו הבמאי רוצה למקד אותה. כל תסריט וסרט קולנוע טומנים בחובם מעברי זמן אל הכאן והעכשיו שאליו מעוניין הבמאי לקחת את הצופים שלו. האם גם אנחנו יכולים לערוך את "הסרט" שרץ לנו בראש ולהביא את התודעה אל הסצנה של כאן ועכשיו ברגע זה?




* תרגול זן קצרצר כחצי דקה. שבו על כיסא. אין צורך לעצום עיניים. שימו לב לאוויר הנכס לגוף, ולאוויר היוצא. מדובר במחזור של 3-5 או נשימות ואותו מספר של נשיפות. שימו לב שאתם רק נותנים לגוף לקחת את האוויר ולנשוף אותו. הוא עושה את זה לבד מהרגע שיצאנו לאוויר העולם. רק לעקוב אחרי הנשימות חצי דקה, ללא כל מאמץ. זהו. תרגלתם מדיטציה. אפשר להפוך את החצי דקה לדקה ולתרגל אותה מדי פעם במהלך היום.